מכתבי תודה - נשלחו אל העמותה לקידום ושמירת זכויות חולי הכליות
בע"ה 05.12.06
לכבוד
גב' אורלי מיכה
נציגת העמותה לקידום ושמירת זכויות חולי הכליות
בחודש אוקטובר האחרון עברנו חוויה מיוחדת במינה במחלקת דיאליזה. 28 חולים, בני משפחותיהם וצוות המחלקה יצאו לטיול משותף לירושלים. הטיול התאפשר ביוזמתך, בעידודך ובמימון העמותה לקידום ושמירת זכויות חולי הכליות.
הטיול זכה להצלחה בלתי רגילה בקרב כל המשתתפים. אין צורך להכביר מילים על החיים הקשים והמוגבלות בנסיעות של מטופלי הדיאליזה. הטיול נתן להם את האפשרות לטעום ולהיווכח שיש חיים אחרי המחלקה, אפשר ליהנות מיפי העולם למרות המגבלות.
תודה על פעולתכם המבורכת!!!
בברכה
ד"ר דורון שוורץ
מנהל מחלקה נפרולוגית
מרכז רפואי תל-אביב
העתק: מר אבי אברהם – יו"ר העמותה לקידום ושמירת זכויות חולי הכליות
בס"ד
לכבוד
אבי אברהם - יו"ר העמותה "לקידום ושמירת זכויות חולי הכליות"
מאת: מטופלי הדיאליזה הכליה תלפיות, ירושלים
שלום רב,
הנדון:הבעת תודה על הטיול שאורגן ומומן ע"י העמותה.
ביום רביעי, 13/6/07 , יצאו מטופלי המכון לטיול ליפו, שאורגן על ידך והעמותה. מס' מועט של אנשי צוות הצטרפו לטיול והיו שותפים לחוויה המרגשת של לראות בשמחת המטופלים.
ובכן, נסענו בהרי יהודה המיוערים והירוקים באזור עין כרם והמדריך סיפר על הגיאוגרפיה של האזור ועל נוף החקלאות הקדומה שהחלה מתעוררת ומתחדשת בימינו כבימי קדם. הגענו לפארק קנדה, שם ביצענו פריסה של פיקניק לארוחת בוקר, איש איש סנדביצ'ו וחבורתו. אם כי, ניתן היה לראות גם ללא משקפת, על חציית הקווים ועל ישיבה משותפת של יהודים וערבים, שנהנו לארח כמידתו של אברהם אבינו, זה את זה כמובן.
נפרדנו מפארק קנדה והגענו ליפו לים ושם במזח מצפה לנו ספינת שייט קטנה, לשייט בחופי יפו הקסומים. אך התרחקנו מהחוף ולפתע הופעלה מערכת קריוקי בטעם מזרח תיכוני שהקפיצה את המטופלים לריקודים סוערים על סיפון הספינה. לרגע קט חששנו אני והצוות המטפל והמסור שמרוב התלהבות יקפצו למים ולכן חגרנו חגורות הצלה לכל מקרה...
רצינו שהדקות המטורפות הללו של הריקודים והשמחה המשותפת ימשכו לנצח, אך רב החובל שיצא להפלגה ללא שעון החליט בהערכה מדויקת שמשך ההפלגה נגמר, כי כל דבר טוב צריך להיגמר מהר. אך זה היה מהר מדי. מרוצים נחתו וירדו המטופלים לחופה של יפו היישר אל האוטובוס הממוזג לטיול רכוב ביפו ת"א העתיקה והחדשה . הסיפורים על "אבו נבוט", על כיכר השעון ביפו, ריתקו את המטופלים ולאחר מכן התפעלו בהשתאות למראה ת"א החדשה: הטיילת, המלונות, בנינים גורדי שחקים, מדשאות, פארק הירקון וכו'.
בתזמון ממש מושלם, כאשר הקיבה החלה להציק הגענו למסעדה/סטקייה שחיכתה לנו עם שולחנות ערוכים מראש , שם ישבנו בצוותא יהודים וערבים, נגבנו חומוס בפיתה וקינחנו עם שיפודים על האש וכך הטיול, שלווה עם המשאלה – "שלא יגמר לעולם" לצערנו הסתיים, אך בפי כל נשאלה השאלה: "מתי הטיול הבא" ?
אז שוב תודה מכולנו על הרצון הטוב, הארגון והמימון. ואנו מצטרפים לשאלה: "מתי הטיול הבא" ? .
.jpg)
.jpg){kind=small}